דברים לזכרו לאחר 8 שנים./ יהודה כפיר אבא , כבר עברו שמונה שנים מאז שנפרדנו כך פתאום, בלעדיך הימים כואבים ונותר רק הזיכרון, הייתה איש רב מסתורין ופעלים, איש הש"י והפלמח, קומזיצים וציזבטים בהמון מדן ועד החרמון סטן ,קלצ', קרל גוסטב ורימון אפילו אקדח של קצין אס אס בארון מלווה שיירות לירושלים ומשחרר את הנגב הנצור סחבתה קליע בירך עוד מלטרון בקושי יצאת מהמארב בביר עסלוג' ומשם המשכת להוביל כסייר את חטיבת הנגב במסע לסיום המלחמה עד אילת הרחוקה. אבטחת את הנשיא הראשון חיים ויצמן ברחובות, ויצאת עם נשים רבות במחולות, אהבת ברזלים, סלעים ובכלל חומרים אהבת פרחים וספרים, אהבת אישה, ועוד אישה, ועוד אישה. לבך היה פתוח לכל אחד ידי זהב, סקרנות אין קץ וחיוך רחב ואיך ידעת איך איך איך ברגע של היתול, לשלוף כמו קוסם סיפור ישן מן השרוול. ואיך אותו טיבלת טוב ברוטב של פלפול, ואנו כל מילה שתינו כמו משקה צלול. ובלילות, ובלילות בצימאון אדיר שתינו עד שהקפה השחור נהיה בהיר בהיר אותך אהבנו לאהוב, אהבנו להכיר. מאוד מתגעגע לידך החמה למילה הטובה, לעצה לחיבוק החזק, הטוב האמיתי לאוכל המדהים, לשלווה למילה של אהבה. אבל הזמן שיר אבל מנגן עוד והימים כואבים כאן הכל לכאורה לא השתנה אך שום דבר כבר אינו דומה לאשר עבר לאשר חומק לאשר הולך איתנו הלאה מאור השחר ועד בא יומי אוהב אותך אוהב לנצח
לקריאה
סגור
